<h1>אבודרהם סדר תפילת יום הכפורים</h1>
<h2>דף ל.</h2>
ומוציא שליח צבור שני ספרים, באחד קורין ששה מראש פרשת אחרי מות, עד (ויקרא ט"ז, ל"ד) ויעש כאשר צוה ה' את משה. ואם חל בשבת קורין בו שבעה. ובשני קורא המפטיר קרבנות המוספין שבפרשת פינחס, מן (במדבר כ"ט, ז') ובעשור לחודש השביעי, עד סוף פיסקא. ומפטיר בישעיה (נ"ז, י"ד) ואמר סולו סולו עד כי פי ה' דיבר. ומחזיר הספרים למקומם.
ומוציא שליח צבור ספר תורה, וקורין בו כהן ולוי ומפטיר, בעריות שבפרשת אחרי מות, מן (ויקרא י"ח, ג') כמעשה ארץ מצרים, עד סוף הסדר, ומפטיר ביונה עד סוף ספרו בתרי עשר, ומסיים מי אל כמוך, כמו שהוא בסוף ספר מיכה. והטעם להפטרה זו, ללמד לבני העולם שאין אדם יכול לברוח מפני השם, אם עבר עבירות, כמו שכתוב (תהלים קל"ט, ז') אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך. ומה שקורין בפרשת העריות, אומר הטעם במדרש (עיין תוספות מגילה ל"א ע"א) רבונו של עולם אתה הזהרתנו שלא לגלות ערוה, אף אתה לא תגלה ערותנו, ותכפר לנו, ויש אומרים טעם אחר, לפי שנפשו של אדם מתאוה להם, ובני אדם נכשלין בהם כל השנה, וגם ביום הכפורים, שהנשים מתקשטות לכבוד היום, כדאמרינן בפרקא קמא דיומא (י"ט ע"ב) דהאידנא יומא דכפורי איבעול כמה בתולתא בנהרדעא, לכך קורין להן עונש העריות, וכל מי שיש בידו אחת מהן יפרוש ממנה, ויחזור בתשובה, ויתכפר לו. וגם מפטירין ביונה, שמדבר בענין תשובה.
